הוראות פתיחה באש

הוראות פתיחה באש בישראל

המצב הביטחוני המתוח בישראל מביא את התקשורת בישראל, כוחות הביטחון ואזרחים ואזרחיות המחזיקים ברישיון לנשק, לעסוק רבות סביב הנושא הרגיש הנוגע להוראות הפתיחה באש.

במסגרת כוחות הביטחון בישראל קיימים נהלים, תקנות וחוקים שיש בהם להסדיר את נושא הוראות הפתיחה באש. לצד זאת, לוחמים ואזרחים שחוו מקרי ביטחון שונים, כשהם חמושים בנשק, יודעים להעיד כי ברגעי האמת יישום אותן הוראות הופך למורכב ולא פשוט.

הרציונל בנוגע לנוהל פתיחה באש

נוהל פתיחה באש מהווה נוהל המגדיר לנושאי נשק חם מתי הם רשאים לעשות שימוש בנשקם במקרים בהם עליהם להחליט בעצמם על ביצוע או אי ביצוע הירי, כשאין דמות פיקודית לצידם בזמן אמת.

בנוהל פתיחה באש מפורטים מספר צעדים שיש לבצע בטרם נבצע ירי למרכז גוף המטרה על מנת לנטרלה. הוראות הפתיחה בישראל משתנים בהתאם לפרמטרים הנוגעים לנושא התפקיד (חייל, שוטר, מאבטח וכו'), רמת הכוננות באזור, מידע מודיעיני, שעות היום והליל ופרמטרים נוספים ונקודתיים אף יותר.

הוראות פתיחה באש
הוראות פתיחה באש

הוראות פתיחה באש בצה"ל

הוראות הפתיחה באש בעבור חיילים וקצינים בצה"ל מעוגן בפקודות מטכ"ל. לצד עיגון נוהלי הפתיחה באש של צה"ל בפקודות מטכ"ל, קיימת האפשרות של אלופים בצה"ל בשינוי נהלי הפתיחה באש בהתאם לתנאים בהם הלוחמים מצויים במקומות ופרקי זמן מסוימים.

במקרים בהם חייל חש בסכנת חיים מיידית וברורה ולאחר שאותו חייל מזהה אמצעי, כוונה ויכולת, אותו חייל רשאי לפתוח באש על מנת לנטרל את האיום. חשוב כמובן להדגיש כי זיהוי אמצעי, כוונה ויכולת במקרים אלו נעשה באופן אוטומטי ומיידי ומאפשר לכל חייל לפעול ולהקדים במכת אש את האיום שלפניו.

את המבנה הבסיסי של הוראות הפתיחה באש בצה"ל ניתן לחלק לשישה צעדים, כשחיילים בצה"ל מכירים נוהל זה תחת הביטוי "נוהל מעצר חשוד":

  1. קריאה לעבר הדמות החשודה שלוש פעמים "עצור" (בערבית – " ואַקֶף).
  2. קריאה נוספת שנדרשת היא "עצור והזדהה" או לחלופין "עצור, סיסמה". קריאת "עצור, סיסמה" מהווה בעצם אמירה או ביטוי מוסכם שעליו החליט הכוח במקום ובעצם מאפשרת לחיילים מאותו כוח להזדהות ולהימנע מירי דו צדדי.
  3. קריאה שלישית פעם אחת – "עצור! או שאני יורה!" (בערבית – "וואַקֶף! וִלַ֘א בַטוּחַק!")
  4. בשלב זה, במידה וכלי הנשק של החייל כבר טעון (ישנם מקומות וזמנים בהם הוראות השמירה מאפשרות לחיילים לשמור עם נשק טעון בהתאם למצב הביטחוני) יש לבצע שתי יריות הרתעה בזווית של 60 מעלות כלפי מעלה. במידה והחייל ללא נשק טעון, בטרם ביצוע שתי יריות הרתעה יש לבצע דריכת נשק בצורה הפגנתית.
  5. בשלב זה, במידה ואותה דמות לא מגיבה ומתקדמת לעבר החייל, רשאי החייל לבצע ירי לעבר רגלי הדמות המתקרבת אליו.
  6. בשלב זה החייל יכול לבצע ירי אל עבר מרכז המסה של אותה דמות על מנת להרוג אותה.

חשוב כמובן לציין, כי במידה ובאיזשהו שלב הדמות מול החייל מבצעת אקט מידי שבו מזהים, כאמור, אמצעי, כוונה ויכולת על החייל "לשבור" את רצף נוהל מעצר החשוד ולבצע ירי למרכז מסה על מנת לנטרל את הדמות שמולו.

במקרים ובהם מתבצע ניסיון חטיפה של חייל אחר, על החייל להגיב בירי על מנת להרוג את החוטפים ולבטח במקרים בהם חיילים אחרים נמצאים מסביב בסכנת מוות מידית.

בזמני מלחמה, הוראות הפתיחה באש בצה"ל נוקשות פחות. בלא מעט גזרות, בזמן מלחמה, חיילים מורשים לבצע ירי לדמויות וכלי רכב שונים במרחבים בו עלול להופיע אויב. דקויות הוראות הפתיחה באש בזמן מלחמה בצה"ל משתנות גם תוך כדי לחימה, במיוחד בזמנים בהם הדרג הפיקודי הגבוה וזה המדיני החליטו על הפסקת אש זמנית או הפסקת אש ארוכה יותר של מספר ימים, שבועות וחודשים.

בקיץ 2021 הוחלט בצה"ל על שינוי משמעותי בנהלי הפתיחה באש באזורי יהודה ושומרון. ההוראות החדשות בצה"ל מאפשרות לחיילים לבצע ירי כנגד פורעים המיידים אבנים ובקבוקי תבערה, כשאת הירי ניתן לבצע כנגד אותם מיידים גם לאחר ביצוע היידוי כשאלו בורחים.

הוראות פתיחה באש במשטרת ישראל

הוראות הפתיחה באש בקרב שוטרי ישראל מוגדרות כ"מוצא אחרון במידת הזהירות הראויה, ורק בנסיבות שקיים בהן יחס הגיוני בין מידת הסכנה העולה מהשימוש בנשק לבין התוצאה שאותה מבקשים למנוע". עוד מוסיף אותו נוהל כי "נחיצות השימוש בכלי ירייה במהלך ביצוע תפקיד, תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. השוטר יפסיק את הירי, מייד משפסק הצורך בכך".

במסגרת הוראות הפתיחה באש במשטרה, קיימת התייחסות לשימוש בכלי ירי חם בעת ביצוע מעצר. כאן מוגדר לשוטרי ישראל כי בעת ביצוע מעצר אסור לעשות שימוש בכלי הנשק אלא אם מדובר בביצוע מעצר מסוג פשע, כשבאותו מעצר מתקיים אחד משני התנאים הבאים: עילת המעצר "מסכנת בצורה ממשית את חייו או את שלמות גופו של אדם"  או במידה והאדם שאותו מבקשים לעצור "מסכן באופן ממשי את חייו ואת שלמות גופו של אדם".

שימוש בכלי ירי חם בעת מעצר יתאפשר גם במקרים בהם אין דרך אחרת לבצע את המעצר ובתנאי שהשימוש בכלי ירי חם בעת מעצר אינו מהווה סיכון ממשי לחייהם ושלמות גופם של חפים מפשע ועוברי אורח.

מכיוון ששוטרים רבים משתתפים בניהול ופיזור הפגנות, קיימת התייחסות לנוהל פתיחה באש במקרים אלו. כאן מדגישים במשטרה כי על השוטרים חל איסור לירות באש חיה לאוויר על מנת לגרום לפיזור או הרגעת ההפגנה, כשירי כזה יכול להתבצע אך ורק על ידי המפקח הכללי ובסייגים אחרים שנקבעו בהיתר שנתן.

הוראות פתיחה באש לאזרחים המחזיקים ברישיון אישי לנשק

בהתבסס על החוק בישראל, אזרח לו רישיון לנשק הנושא באופן קבוע אקדח (או כל כלי ירי אחר)  רשאי לעשות בו שימוש אך ורק במקרים של סכנה ברורה ומידית כנגד עצמו או אלו הסובבים אותו. במקרים בהם נמצאים באירוע התקיפה כוחות משטרה וביטחון, על אותו אזרח לחדול מביצוע הירי ולאפשר לאותם כוחות לבוא במגע עם האויב.

מקרי עבר והווה מראים כי רוב רובם של הישראלים הנושאים ברישיון לנשק אישי עושים בו שימוש נבון ומידתי באירועים להם הם נדרשו. לצד זאת, על אף ההוראה הברורה לאפשר לכוחות ביטחון לנהל את הירי מרגע הגעתם, לא פעם אותם אזרחים צורפו או בחרו להצטרף לכוחות הביטחון וזאת בשל מורכבות הזירה והצורך הממשי בכמה שיותר חמושים בכדי להסיר את האיום הקיים ולהציל חיים.

ביצוע תחקיר אירוע לאחר ביצוע ירי

בישראל מתבצע תחקיר מעמיק לאחר מקרים בהם חיילים, שוטרים ואזרחים נאלצו לבצע ירי חי. בכל מסגרת ביטחונית קיימים נהלים ברורים לאופן ביצוע התחקור, כשברוב המקרים ביצוע התחקיר המקיף בצה"ל יתבצע בהובלת המשטרה הצבאית החוקרת, כשבמשטרת ישראל את הבדיקה והחקירה תוביל מח"ש (מחלקת לחקירות שוטרים) במקרים שהוגדרו כמעוררי מחלוקת.

ביצוע התחקירים ובדיקות לאחר ביצוע ירי נעשה גם במקרים בהם היה ברור מהרגע הראשון כי מבצעי הירי פעלו באופן מידתי ומציל חיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי גם במסגרת מקרים אלו יש רצון ללמוד את המקרה לעומק, גם בכדי להדגיש ללוחמים, שוטרים ואזרחים עד כמה חשוב לשמור על הפרוצדורות והנהלים ובכך להטמיע אותם גם בעבור מקרים שאמורים לקרות בעתיד.

Israel Arming
כל ישוב הוא ישוב זכאי2
חיתמו והצטרפו למאבק!
הצטרפו ל - 63728 אנשים שכבר חתמו ויחד ניצור שינוי!
שם פרטי *
שם משפחה *
מספר טלפון
כתובת מייל *

הצטרפו ל - 63728 אנשים שכבר חתמו ויחד ניצור שינוי!

דילוג לתוכן